תאונות הדרכים בישראל שכיחות ומתרחשות על בסיס יומי. במסגרתן מוצאים עצמם אנשים רבים בסיטואציה בה אותה תאונה פגעה בהם בצורה משמעותית ואף בלתי הפיכה.
בהתאם להוראות החוק בישראל קובעת פקודת ביטוח רכב מנועי מ-1970 שעל כל בעל רכב לבטח את רכבו בביטוח חובה. מטרת ביטוח החובה היא בכיסוי נזקי גוף העלולים להיגרם בשל תאונת דרכים.

פיצוי במסגרת ביטוח חובה – אין שאלת אשם
אחת מהשאלות הראשונות להן נדרשים עורכי דין בתחום נוגעת לשאלת האשמה. כאן חשוב לציין שגם אם הנפגע בתאונת דרכים נמצא אשם בתאונה, הוא עדיין יהיה זכאי לפיצוי במסגרת ביטוח החובה. החוק מגדיר סיטואציה זו כ”אחריות מוחלטת” כשגובה הפיצוי במסגרת ביטוח החובה יהיה בהתאם לחומרת הפגיעה באותו אדם, גילו של האדם ורמת השתכרותו.
במקרים ובהם קרתה תאונת דרכים בין רכב פוגע להולך רגל והולך הרגל נפגע, על הולך הרגל לדרוש פיצוי על הפגיעה בו במסגרת ביטוח החובה מול חברת הביטוח שמבטחת את הרכב הפוגע.

הכיסוי הרחב של ביטוח החובה
חשוב כמובן להדגיש שביטוח החובה, כשמו כן הוא, הינו פוליסת ביטוח בסיסית הקבועה בחוק. ביטוח החובה מכסה את כלל העלויות הרפואיות של אלו שנפגעו בתאונת הדרכים ובתוכן גם את אלו שאינן ממומנות על ידי קופות החולים. לצד אלו ביטוח החובה מכסה פיצוי על אובדן השתכרות, הפסדי פנסיה ואף פיצוי על סבל וכאבים שנגרמו עקב תאונת הדרכים. כמובן שגובה הפיצוי שינתן לנפגע בתאונת דרכים תלוי במספר גורמים עיקריים: שאלת הפגיעה הגופנית – ככל שפגיעה חמורה יותר ומוגבלותו של הנפגע גדולה יותר, כך הפיצוי יהיה גבוה יותר. גורם נוסף הוא גילו של הנפגע – ככלל, ככל שהנפגע צעיר יותר, גובה הפיצוי יגדל, מאחר ויש יותר שנים שבהן יש פגיעה בכושר ההשתכרות של הנפגע. גורם נוסף הוא השכר של הנפגע לפני התאונה – מאחר ובמסגרת חישוב גובה הפיצוי, מחשבים את אובדן ההכנסה של הנפגע, ככל ששכרו של הנפגע לפני התאונה גבוה יותר, ככה אבדן הכנסתו לאחר התאונה יהיה גבוה יותר.
אדם שנפגע בתאונת דרכים, חייב לפרט היטב בפני הגורמים הרפואיים אצלם נבדק לראשונה לאחר התאונה, מאילו כאבים או הגבלות הוא סובל, גם אם באותו הרגע הוא לא חושב שמדובר בכאב חמור או משמעותי, שכן אין לדעת כיצד הכאבים הללו יתפתחו בהמשך. לעיתים, בשל תחושת האדרנלין לאחר הפגיעה בתאונת הדרכים, חלק מהפציעות פחות כואבות, ולכן הנפגע שם את הדגש על מה שהכי כואב והכי בולט ומשמיט את הכאבים שהכי פחות מורגשים. אולם לאחר זמן מה, דווקא הכאב שפחות הורגש סמוך לתאונה, מתפתח בהרדגה לכאב משמעותי, והעובדה שהפגיעה הזאת לא מצויינת במסמכי חדר המיון יכולה לפגוע בטענת המבוטח לכך שהפגיעה הספציפית קרתה בעקבות תאונת הדרכים.
כמו כן, אם מדובר בתאונת דרכים שקרתה בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה הביתה, חשוב לציין שמדובר בתאונה בדרך לעבודה או ממנה, ולא ב”סתם” תאונת דרכים, כי בהחלט ניתן לפנות למוסד לביטוח לאומי להכיר בתאונה כתאונת עבודה, ולקבל פיצוי גם מהמוסד לביטוח לאומי.
בתאונות דרכים, ישנה חשיבות ללכת לכל הטיפולים, ולשמור את כל הסיכומים מהביקורים אצל הרופאים המטפלים, ולא “לסבול בשקט” את הכאב, שכן אדם שלא מתלונן ואין תיעוד רפואי

מספיק, ההנחה של חברות הביטוח היא ש”הכל בסדר”, ולכן גם הפיצוי יקטן בהתאם.
חשוב לשמור את כל הקבלות עבור ההוצאות הרפואיות שהוצאו בגין הטיפולים או הנסיעות בעקבות תאונת הדרכים, שכן גם על הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה ניתן לקבל החזרים מחברת הביטוח.
כיצד יש לפעול כשלרכב המעורב בתאונה אין ביטוח חובה?קיימים מקרים מצערים ובהם אנו מגלים שלרכב המעורב בתאונה אין ביטוח חובה. במידה ומצא עצמו אדם נפגע בתאונת דרכים, בין אם כנוסע ובין אם כהולך רגל, בה מעורב רכב פוגע ללא ביטוח חובה, ניתן לבחון את האפשרות בקבלת פיצוי מקרן קרנית – קרן שהוקמה עבור פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ותפקידה להעניק פיצויים עבור אלו שנפגעו בתאונת דרכים מרכבים ללא ביטוח חובה ואף במקרים ובהם מדובר בתאונת “פגע וברח” שבה לא ניתן היה לאתר ולדעת מי הרכב הפוגע.
אפשרות נוספת אותה תוכלו להכיר מעורך הדין שלכם, היא באפשרות בתביעה ישירה כנגד הפוגע בעצמו. כאן, בניגוד לפיצוי במסגרת ביטוח החובה, יש להוכיח אשמתו של הפוגע לצד הוכחת נזק. מדובר בהליך מורכב שיש וחשוב לגייס בו עורך דין המכיר את התחום מקרוב ויוכל להביא אותו לזכייה בפיצויים גבוהים ומשמעותיים.

פיצוי ביטוח חובה במקרים ובהם קיימת מעורבות של אופניים חשמליים
בשנים האחרונות ניתן להבחין בכל עיר וישוב בחתך רחב של אנשים שעושים שימוש יומיומי באופניים חשמליים. רבים עושים שימוש בכלי זה בהגעה וחזרה ממקום מהעבודה, בנסיעה לסידורים ואף לבילויים. בחלק נרחב מהמקומות לא מתאפשר לאותם רוכבים לנסוע על גבי שבילים המיועדים רק להם ולרוכבי אופניים רגילים והם נאלצים לרכב בכבישים עצמם. מה שהוביל בשנים האחרונות לקיומן של לא מעט תאונות בהן מעורבים אופניים חשמליים.
עד היום קיים חוסר אחידות בהתייחסות לכלי זה. הפסיקה והחוק בישראל אינם ברורים אודות הסיווג של האופניים החשמליים, כשניתן לראות פסיקות סותרות ושונות במסגרת בתי המשפט בישראל. חלק מפסיקות בית המשפט קובעות שהאופניים החשמליים הם כלי רכב מנועי לכל דבר ועניין ועל כן הוא מחייב את בעליו בביטוח חובה, כשפסיקות אחרות אינן מגדירות כלי זה כרכב מנועי ומכאן שאין חובה עליו להיות מבוטח בביטוח חובה.
במקרים ובהם קבע בית המשפט כי האופניים החשמליים נחשבים לכלי רכב מנועי, אז נהג האופניים שנפגע בתאונה שלו עצמו שבה רק הוא היה מעורב, לא יזכה לפיצוי של ביטוח חובה למול העובדה שאין לו בכלל האפשרות לבטח כלי זה בביטוח חובה. זאת בנוסף לעובדה שבפנייה לפיצוי מקרן קרנית, זו תשיב פניו ריקם.
כל שניתן במקרים אלו היא בחינה, יחד עם עורך הדין המייצג את רוכב האופניים, בתביעה נזיקית. תביעה בה ניתן לדרוש בפיצוי אם, למשל, פגיעתו של רוכב האופניים קרתה בשל בור בכביש שלגבי אחראית העירייה או הרשות המקומית.
אם בתאונת הדרכים מעורב רכב מנועי, יכול רוכב האופניים החשמליים לתבוע פיצוי כנגד ביטוח החובה של הרכב המנועי המעורב בתאונה.
לאחרונה קבע בית המשפט העליון הלכה לפיה אופניים חשמליים אינם עונים להגדרת “רכב מנועי”, ולכן אין חובה לבטח אותם בביטוח חובה, ורוכב אופניים שיפגע בהולך רגל, הנפגע יוכל לתבוע על נזקיו את בעל האופניים ולהוכיח שהאחרון התרשל.