רבים מאיתנו נתקלו במונח תאונת עבודה. מונח המגלם בו פגיעה של אדם הנוגעת באופן ישיר ואף עקיף למקום עבודתו ובגינה ניתן כמובן לזכות בפיצויים.
עורכי דין העוסקים בייצוג של אזרחים שעברו תאונות עבודה יודעים לא פעם עד כמה סוגייה זו יכולה להפוך למאתגרת ומורכבת בכל הנוגע לפיצויים להם יהיה זכאי הלקוח שלהם. בחירה בעורך דין המכיר את התחום מקרוב תוביל את הלקוח שלו לזכות במירב הפיצויים הקיימים. פיצויים אשר יאפשרו לאותו אדם להתאושש מהפגיעה להבטיח הכנסה ולאפשר ביטחון כלכלי לו ולמשפחתו.

מהי בעצם תאונת עבודה?
ההגדרה של תאונת עבודה כוללת בתוכה פגיעה של אדם תוך כדי ועקב העבודה. הפגיעה במסגרת העבודה יכולה לקרות בשל תאונה שחווה אותו אדם בזמן עבודתו, בדרכו אליה ואף בחזרה ממנה לביתו.
תאונת עבודה כוללת אף מקרים של מחלת מקצוע – מקרים בהם נגרמת מחלה בשל מקצוע מסוים בו אנו עוסקים. בחוק הישראלי ישנה רשימת מחלות קבועה שבגינה ניתן להוכיח שאותה מחלה קרתה במסגרת העבודה ובגינה יגיע לאותו עובד פיצויים.
חשוב להדגיש כי גם מקרים מצערים של תקיפה במסגרת העבודה ובתוכן גם תקיפות מיניות, תיחשב התקיפה לתאונת עבודה, שכן תקיפה זו עלולה להביא לנזק גופני ורגשי ומצריכה טיפול רפואי ו\או התערבות מקצועית.

הוכחה מעל כל ספק שמדובר בתאונת עבודה
הגשת בקשה לקבל גימלה כספית בגין תאונת עבודה נעשית מול המוסד לביטוח לאומי. על מגיש הבקשה החובה להוכיח שהפגיעה אותה הוא מציג נגרמה בזמן העבודה ו\או בעקבותיה. מדובר בעצם על קשר סיבתי בין אירוע נקודתי או ממושך לבין הנזק שנגרם. בשלב ההתחלתי יש להגיש הודעה על פגיעה בעבודה מלווה בטופס ב.ל. 250 עליו צריך לחתום המעסיק, המפרט את יום האירוע ופירוט האופן בו נגרמה הפגיעה. המוסד לביטוח לאומי יבחן את כל הפרטים ויחליט אם הוא מכיר באירוע כתאונת עבודה. לאחר שלב ההכרה, המוסד לביטוח לאומי ישלם לעובד “דמי פגיעה” בגין 90 הימים הראשונים בהם העובד הנפגע לא עבד. לאחר ההכרה באירוע כתאונת עבודה, בשלב השני תוגש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. העובד יוזמן לוועדה רפואית עם מומחים בתחומי פגיעתו, אשר יקבעו את דרגת הנכות של הנפגע.
לאורך שנים ניתן לראות כי מבוטחים שהגישו את הבקשה למוסד לביטוח הלאומי בליווי של עורך דין זכו בקבלת פיצוי מרבי הן מהמוסד לביטוח לאומי והן בפיצויים מחברות הביטוח

דמי פגיעה וגימלת נכות מהביטוח הלאומי
דמי הפגיעה וגימלת הנכות מעבודה מחושבים בהתאם לשכרו של הנפגע בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה. עובד שכתוצאה מהפגיעה לא יכול לשוב לעבודתו, יקבל בגין 90 הימים הראשונים תשלום שנקרא “דמי פגיעה”. יודגש, בתקופה זאת, המעסיק לא ישלם לעובד “דמי מחלה”, והעובד יהיה זכאי אך ורק לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי. התשלום מחושב לפי 75% משכרו היומי של הנפגע והתשלום המרבי לדמי פגיעה, נכון לשנת 2020, הינו 1,114 ₪ לכל יום.

גימלת נכות:
לאחר שוועדה רפואית בודקת את הנפגע, היא קובעת לו את דרגת הנכות הזמנית או הקבועה שלו. סכום הפיצוי החודשי נקבע בהתאם לגובה דרגת הנכות שנקבעה לנפגע. חישוב הקיצבה נעשה מתוך שכרו הממוצע של הנפגע בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה במכפלת 75%.
במידה והוועדה קובעת לנפגע נכות של 20% ומעלה, הנפגע יקבל קיצבה חודשית, בהתאם למכפלת השכר החודשי הממוצע ב- 75% ובמכפלת הנכות שנקבעה לנפגע.

במידה והוועדה קובעת לנפגע נכות קבועה בין
9% ל- 19%, יקבל הנפגע מענק חד פעמי בגובה 43 קיצבאות.
מי שנקבעת לו נכות פחות מ- 9% לא יהיה זכאי לתשלום.דוגמה לחישובי קיצבאות נכות מעבודה:
עובד שלפני פגיעתו השתכר 10,000 ₪ בחודש, ונקבעה לו נכות קבועה של 20%, יקבל עד לגיל הפרישה קיצבה חודשית של 1,500 ₪ לפי החישוב הבא: 10,000 * 75% * 20%.
עובד עם אותו השכר, שנקבעה לו נכות צמיתה של 10%, יקבל מענק חד פעמי של 32,250 ₪ לפי החישוב הבא: 10,000 * 75% * 10% * 43.

עוד חשוב להדגיש, כי אין מניעה שהעובד יחזור לעבודתו, וימשיך לקבל את גימלת הנכות שלו.

החמרה במצב והחשיבות בהגשת תביעה
להכרה בתאונת עבודה
חשוב להדגיש שבכל מקרה של תאונת עבודה, צריך להגיש תביעה להכרה בתאונה למוסד לביטוח לאומי, גם אם הנפגע חש שלא נפגע באופן “רציני” או ש”לא כואב” יותר ו”הכאב עבר”.
החשיבות נעוצה בכך שבכל זמן נתון בעתיד, המצב הרפואי כתוצאה מהפגיעה עלול להחמיר, ואז במידה והתאונה הוכרה כתאונת עבודה, תמיד ניתן להגיש תביעה להחמרת מצב, ולהיות מזומן שוב לוועדה רפואית לבדיקה וקביעת דרגת נכות. במידה והנפגע יעמוד בתנאי הזכאות לפיצוי, שהם נכות של 9% ומעלה, הוא יקבל קיצבת נכות או מענק חד פעמי.
אולם במידה ומלכתחילה העובד הנפגע התעלם מהפגיעה כי “הכאב עבר” ולא הגיש תביעה, אז בעת החמרת המצב בעתיד, הוא לא יהיה זכאי לפנות למוסד לביטוח לאומי לקבלת פיצוי, וגם אם אחרי שנים תוכר פגיעתו כפגיעה בעבודה, הוא לא יהיה זכאי לתשלום כי יש התיישנות לתביעות, והמוסד לביטוח לאומי משלם בגין 12 חודשים אחרונים בלבד ממועד הגשת התביעה.

האפשרות בהגשת תביעת נזיקין גם כנגד המעסיק
לצד האפשרות להגיש תביעה לפיצויים למוסד לביטוח לאומי, רשאי הנפגע, להגיש תביעה כנגד מעסיקו בגין תאונת העבודה. התביעה כנגד המעסיק נעשית תחת בקשת פיצויים בשל נזקי גוף שנגרמו לעובד בשל התאונה הנוגעת לעבודתו.
חשוב מאוד לציין, שבשונה מתביעה מול המוסד לביטוח הלאומי, הגשת תביעה נזיקית כנגד המעסיק מצריכה את הנפגע ועורך דינו להוכיח כי תאונת העבודה קרתה בשל רשלנות או מחדל מצידו של המעסיק. הבחינה באם אכן מדובר ברשלנות המעסיק תיעשה על ידי עורך הדין, המתמחה בתביעות חבות מעסיקים, לאחר שישמע במדוייק את פרטי המקרה, וכיצד נגרמה התאונה. במידה והתאונה נגרמה מבלי שהמעסיק התרשל או פעל בחידלון מצידו, לא תהה כל עילה לתביעה נזיקית נגד המעסיק.
עורכי דין המכירים את תחום הנזיקין מקרוב, יוכלו לבחון עבורכם כל מקרה לגופו על מנת שתוכלו לקבל חוות דעת מקצועית האם במקרה האישי שלכם תאונת העבודה קרתה בשל רשלנותו או מחדלו של המעסיק.
במקרים ובהם המחלוקת עוברת לבית המשפט ונקבע כי המעסיק חייב בתשלום פיצויים עקב הפגיעה בעבודה, מפיצויים אלו ינוכו הסכומים ששולמו או ישולמו לנפגע מהמוסד לביטוח לאומי. אי לכך, ממליצים עורכי הדין להתחיל את תהליך קבלת הפיצויים בגין תאונת עבודה מול המוסד לביטוח לאומי בטרם תוגש תביעת נזיקין נגד המעסיק וחברת הביטוח שביטחה את העסק בפוליסת חבות מעסיקים.